תקשורת מקרבת

כשלבת שלי כתוב בתעודה: ״את נותנת אמון ומוצאת את החיובי שבכל אדם. תכונה זו יחד עם הכבוד שאת רוחשת לסובבייך הופכת אותך לילדה שכולם חפצים להמצא בסביבתה.״, אני לא צריכה יותר מזה! וזה מה שהייתי רוצה לראות בבתי הספר - שמגדלים אנשים שיודעים לתת אמון ולמצוא את החיובי בכל אדם, שמגדלים אנשים עם ערכים, שיודעים לתקשר אחד עם השני בצורה מכבדת ונעימה מתוך אמונה בסיסית שבכל אדם יש טוב וכל אחד הוא מיוחד. וגם את מורות מהממות כמו זאת, מעין צביק, הייתי רוצה לראות יותר בבתי ספר. מורה שבאמת רואה את הילדים וכותבת להם כאלה דברים.

אחת הדרכים המדהימות להעביר ערכים כאלה היא תקשורת מקרבת ( Non-violent Communication). גישה שהכנסתי אלי הביתה ועשתה קסמים בתקשורת שלי עם הילדים וביכולת שלי לתווך להם את העולם (המורים והגננות שלהם...), וע״י כך לפתור בעיות מתמשכות ועמוקות. בבסיס הגישה כמה הנחות: לכל בני האדם אותם צרכים אוניברסליים (נראות, הקשבה, חברות, הערכה, שיתוף פעולה ועוד...). כל הצרכים שווים בחשיבותם. העולם מציע מספיק משאבים למילוי הצרכים הבסיסיים של כולם. הפעולות/ההתנהגויות יכולות להתנגש אך את רוב הצרכים ניתן למלא בדרך זו או אחרת והצרכים יכולים לחיות במקביל אחד עם השני. כל פעולה אנושית נועדה למלא צרכים, ולפיכך אלימות היא תגובה טראגית לצרכים שלא נענו, וניסיון טראגי ומגושם למלאם. מה שתומך במשפט ״אין ילד רע, יש ילד שרע לו״! כל רגש אנושי מצביע על (ונובע מ) צרכים מסופקים או לא מסופקים. לכל בני האדם יכולת לחמלה (ראיית הצורך הלא מסופק של האחר והבנת הקושי הטמון בכך). תפקידנו כמבוגרים לפתח בעצמנו את החמלה הזאת כדי שנוכל ללמד את הילדים שלנו! בני אדם נהנים לתת, כאשר נתינה משמעה: מבחירה, ללא גמול ולא מתוך פחד/אשמה. הייתי רוצה לראות גם את הילדים שלי מונעים בבי״ס מבחירה ולא מתוך פחד או אשמה. בני אדם ממלאים צרכים רבים על ידי מערכות יחסים של תלות-הדדית. בני אדם משתנים ומסוגלים להשתנות. המוח האנושי הוא גמיש. רק צריך מוטיבציה פנימית. הדרך הישירה ביותר לשלום עוברת דרך חיבור עצמי. להבין מה חשוב לי. מה הצורך העמוק שלי. איך יבינו הילדים מה חשוב להם אם אנחנו המבוגרים לא משקיעים כדי להבין את עצמנו?.. קונפליקט הוא הזדמנות לחיבור, צמיחה, העמקת הקשר ושיפורו. הסיבה לתקשורת אלימה היא תפיסת עולם מוסרית וכוחנית, לפיה קיים טוב ורע, נכון ולא נכון, נורמלי ולא נורמלי, ולפיכך יש אנשים טובים וצודקים יותר מאחרים, והם צריכים לשלוט בכוח באלה שרעים או טועים (ואפילו לשאוב הנאה משליטה כוחנית זו) ו"לתקן" אותם ואת דרכיהם. תפיסת עולם כזו היא הגורמת לכך שכאשר משהו מפריע לאדם מסוים בהתנהגות הזולת, הוא עשוי לסווג באופן אוטומטי את עצמו לטוב וצודק, ואת האחר לרע ו/או טועה ו/או לא נורמלי, ולנסות לשנות בכוח ("לתקן") את הזולת או את התנהגותו, בין השאר על ידי תקשורת אלימה. בהצלחה בשינוי! בשבילנו...