על יציבה ויחפנות

רציתי לשתף בנושא מעניין שלמדתי לאחרונה שעיקרו - למה בעצם כדאי ללכת יחפים?

אתחיל בהסבר הפיזיולוגי-מדעי שאומר שכל נקודה בגופינו ממופת באזור משלה במוחנו. למוח יש מפה באמצעותה הוא שולט ומפקח על הגוף והגוף שולח משובים של תחושות אל אותה המפה. כאשר אנו הולכים יחפים כפות רגלינו חשות את הריצפה והמשטחים השונים עליהם אנו דורכים ומעבירות את התחושות לאזור המוחי המיועד לכך. כשאנו חוצצים בין כפות רגלינו לבין הקרקע ע״י סוליות (שלא לדבר על נעליים סגורות ולא גמישות), אנו מונעים מהן לחוש ולכן אין להן מה להעביר אל מוחנו. כתוצאה מכך האזור במוח בו ממופות כפות הרגליים קטן מחוסר שימוש. כשהאזור במוח קטן גם יכולת התחושה בכפות הרגליים הולכת ומצטמצמת עם השנים. דבר זה גורם לבעיות ביציבות בגיל מבוגר ובעקבותיהן גם לנפילות. נפילות אלו בגיל המבוגר פוגעות הן באורך והן באיכות החיים בגלל סיבוכים הנגרמים בעקבותיהן.

יתרון נוסף להליכה יחפנית על אדמה, דשא וכד׳ הוא החיבור לתדר כדור הארץ, שמעביר אנרגיות נהדרות שלא לדבר על כך שזה ממש כיף :)

ההמלצה היא להיות יחפים כמה שיותר ואם נדרשות נעליים אז לנעול נעליים בעלות סוליות גמישות ודקות במיוחד, כאלו שמאפשרות תנועתיות בכף הרגל והאצבעות וללא הגבהת עקב, על מנת לשמר את התנועתיות באזור זה ולאפשר תחושת קרקע כמה שיותר מלאה וברורה.

כדאי שהמעבר להליכה ללא תמיכה בכף הרגל יהיה בהדרגתיות, תוך הקשבה לגוף ולכפות הרגליים, על מנת להמנע מפציעות (בדיוק כמו שספורט מומלץ אבל רבים נפצעים בעקבות פעילות ספורטיבית, כך גם בנושא היחפנות, כדאי לעבור לזה תוך כדי תהליך של למידה הדרגתית והקשבה לגוף).

אוסיף ואומר, שכפות רגלינו בנויות קשתות שמטרתן, מעבר לחוזק כף הרגל וחלוקת עומסים טובה, גם בלימת זעזועים. מבנה כף הרגל מותאם להליכה על כל סוגי המשטחים. בקיצור, כף רגלינו היא יצירה מופתית, שכדאי ללמוד להשתמש במלוא יתרונותיה לטובת הגוף שלנו במקום לקלקל בנעליים לא מתאימות.

ואם כבר דיברתי על קילקול אז שימו לב לנעלי הילדים ואל תתנו להליכה הטיבעית והנכונה שלהם להתקלקל עם נעליים שהן חיקוי של נעלי המבוגרים רק במידות קטנות. קנו להם נעליים ללא הגבהה בעקב, סוליות דקות, נעל גמישה המאפשרת תנועתיות בכף הרגל ומרחב לאצבעות.