אל תהססי להגדיר גבולות

כשמרגיש לך שמישהו התבלבל ופירש את האהבה שלך/הנחמדות שלך/הנעימות שלך/סבר הפנים היפות שלך כעניין במגע מיני, אל תכנסי לפינות של מה עשיתי או ״מה הוא כבר עשה?..״, גם אם לא אמר או עשה שום דבר חריג במיוחד. ההרגשה שלך מספיקה לגמרי! אין טעם להמשיך להתנהל עם מתח מיני באוויר ולקוות שאולי טעית!

פשוט צרי בהירות במרחב. אימרי משהו כמו:

הרגשתי שהתבלבת קצת ואולי פירשת את האהבה/הנחמדות/הנעימות/הפנים המסבירות שלי (או כל דבר אחר שנכון לך להגיד) כאיזשהו עניין מיני ורציתי להבהיר שזה לא כך. אני אוהבת/נחמדה/נעימה כי כזאת אני. אין לי עניין אחר מלבד זה. איך זה בשבילך לשמוע את זה?

אמירה כזאת, מעבר לבהירות שהיא מביאה, ובהנחה שנאמרת באינטונציה נעימה, פותחת מרחב של כנות, שבו אפשר לדבר בפתיחות על מה שקורה ביניכם ולסכם באופן נעים ומכבד את שני הצדדים. במידה וכך, ניתן להמשיך את הקשר ממקום רגוע יותר, נינוח יותר, ברור יותר וללא מתחים.

במידה ולא נוצרה שיחה פתוחה או שהקשר נפסק בעקבות השיחה, כנראה שממש צדקת בהרגשתך וטוב שהצבת את גבולותיך בזמן!

הפוסט כתוב בלשון נקבה מאחר ונכתב מהמקום שלי. הוא כמובן נכון גם לגברים.

אשמח לקבל תגובות בין אם הפוסט דיבר אליכם או עזר לכם, ובין אם יצא לכם להציב גבולות בעבר בדרך זו או אחרת ומה היתה חוויתכם.